• Facebook
  • Instagram
  • YouTube

052-2267888

©2019 by Osoa. Proudly created with Wix.com

חיפוש
  • osoamerhav

חוויה ראשונה בחנות יד שניה

כבר שנים אני שומעת על התופעה של קניה בחנויות יד שניה ודיי נרתעתי מהעניין. אני אפילו זוכרת מקרה בו כשהייתי סטודנטית צעירה (ועניה יש לציין), בו חברה ספרה לי בהתלהבות שרכשה פריטים בחנות יד שניה ובכל זאת, הסתכלתי על הבחורה הזו בקצת שוק (והרבה רחמים), ולא הבנתי למה שהיא תרצה לקנות לבוש שהיה פעם שייך למישהו אחר?! עם כל האג'נדה החברתית שלי כמי שהלכה ללמוד עבודה סוציאלית, ועוד מרצונה החופשי, לא הצלחתי להמנע מהסטיגמות. כל כך מלאה בעצמי, אפילו לא חשבתי שזה סטיגמות…

ולאורך השנים נתקלתי בקונספט הזה מידי פעם, והקפדתי לנפנף אותו מרשימת החוויות שאני חייבת לחוות בחיי בגלגול הזה. מה לי וליד שניה?! תנו לי את הבגדים שלי יד ראשונה מהמפעל ויפה שעה אחת קודם.

ואי שם, בשליהי לימודי סטיילניג תרפי, כשכבר הייתי מוכנה לוותר על חלקים בעצמי שחשבתי שהם אני, החלטתי להפתח לחוויה. לאפשר לעצמי להגיע לחנות יד שניה ולבדוק מה קורה לי שם.

אולה ואני נכנסנו יחד לחנות יד שניה. קצת (מאוד) גאות, קצת (מאוד) מתרגשות, קצת (מאוד) סקרניות, קצת (מאוד) מפנטזות… פינטזתי לי ביני לבין עצמי איך אני נכנסת ומחכה לי שם איזה דמות סגנון אנה וינטור האגדית, ועל הבובות ראווה יוצגו שמלות יד שניה של אייקוני אופנה. אולי שרה ג'סיקה פארקר או ביונסה (אבל עם האאוטפיטים של ההפועות, לא של היום יום)...




אבל אז נכנסתי. לחנות. יד שניה. ולא היה שם מוכרת בסגנון אנה וויטור , וגם לא בגדים של שרה ג'סיקה פארקר או ביונסה. היה שם משהו אחר.

בדקות הראשונות לקח לי זמן להתרגל לריח. אין שם ריח של בגדים חדשים. ואני כל כך אוהבת ריח של בגדים חדשים… לפעמים אפילו בוחרת את הבגדים שלי לפי הריח שלהם. כמעט. היה שם ריח אחר. הריח היה משמעותי בחוויה שלי באותן דקות. הוא קצת סגר עליה. גרם לי להבהל ולרצות לצאת ולרוץ לאיזה חנות עם ריח מוכר ואהוב… אבל החלק הבוגר (המאוד מצומצם) שבי אמר לי לחכות.

התחלתי לדפדף בין הקולבים, ועם כל קולב התחלתי יותר ויותר לאהוב את מה שאני רואה. ראיתי בגדים מפעם, ובגדים מעכשיו, בגדים שרואים שהם היו אהובים מאוד פעם על מישהו ובגדים שמעולם לא נלבשו. ראיתי בגדים של מותגים יקרים וגם כאלו עלומי שם. בגדים לאירוע ובגדים ליום יום. בגדים במידות קטנטנות ובגדים למידות נדיבות, בגדים בכל הצבעים, בכל החומרים. בגדים שעשו "סגירת מעגל", הספיקו להיות בשיא האופנה, להירכש, להילבש, לצאת מן האופנה, להיתרם לחנות יד שניה וגם לחזור אל האופנה… יכולתי לראות עושר עומק והתרחבות של חוויה כל כך מיוחדת.



התחלתי לקחת לעצמי כל מיני דברים. בחרתי דברים שמיוחדים לחוויה של חנות יד שניה. כל מיני וינטג'ים רומנטיים שאני לא מנסה ביום יום… הדפסים ופרחים ונקודות, וצווארונים… ומה שלקחתי לקחתי באהבה. העובדה שהבגד בא כמו שהוא, בלי מידה אחרת, או צבע אחר , מה שיש זה מה שיש גרמה לזה להראות בעיני קצת כמו 'גורל'. הבגד הזה, במיוחד זה שבחרתי, יושב פה ומחכה לי, למידה שלי ולטעם שלי, ממש מחכה שאבוא ואבחר בו. הרגשתי ממש יחידת סגולה. רק אני יכולה ללבוש את אותו בגד. יש רק אחד כזה פה. ואלו שלא היו במידה- אלו כנראה לא נועדו להיות עבורי. הם מחכים למישהי אחרת…

אז מדדתי. ומדדתי. ומדדתי. ואף מוכר לא ישב לי על הראש עם משפטי המפתח של "שיו- כמה- זה- יפה- למות-את- חייבת-לקנות- את - זה - עכשיו-". הייתי רק מול עצמי. הרגשתי איך כל בגד שאני לובשת שולף מתוכי חלקים סמויים שלרוב אני לא מצליחה לראות אבל יודעת שהם שם. בכל פעם שיצאתי מתא המדידה, יצאתי קצת שונה. מהחנות הזאת באופן כללי יצאתי קצת שונה.



ואז, רגע לפני שיצאנו, גאות ומרוצות על עצם החוויה, המוכר פנה אלינו וביקש מאיתנו להחזיר את הבגדים שמדדנו לקולבים ולתלות על קולב מחוץ לתאי המדידה. לקח לי כמה שניות לקלוט מה הוא רוצה. בוא, חבר, במערכת היחסים הזו ביננו, לא אתה אמור לעשות את זה? בהתחלה זה היה מביך ומוזר ומאוד מעצבן. אבל אז שתקתי.הסכמתי להתנסות גם בזה וסדרתי את הבגדים חזרה על המתלה. יכולתי ברגע הזה דווקא להעריך את המשמעות של הסידור אחרי. זה סידור שנותן כבוד לבגד, מתיחס אליו כבעל משמעות ולא כחסר ערך, חפץ שרק מודדים ומשאירים בצד. סידור שנותן ללקוח מרחב להתנסות אבל גם אחריות לסיים את ההתנסות בצורה הגונה.

ובסופו של יום הרווחתי חוויה שבה באמת נכנסתי לצד אחר של עולם האופנה, שיש בו את האתגרים שלו, אבל גם מביא איתו התנסות יחודית ומרתקת. דרך ההתנסות הזו יצאתי עם נקודת מבט שונה על עולם היד שניה. וגם פה הוכחתי לעצמי איך אחרי הכל, לא סתם אנחנו עושות תהליכי שינוי דרך הבגד פנימה…



14 צפיות